נוח על פלגי החיים, הם יובילוך למקום הנכון

ובכן, מנוחה. יש הרבה מה להגיד על מקום המנוחה בתרגול. כשאני חושבת על זה, לא תמיד נותנים לה מקום, אבל כדאי לתת לה. אבל איך אפשר לתת מקום למנוחה? זה מצריך מאיתנו ויתור. זה מצריך לוותר על תוכניות, שינויים, המחשבה שהכל בידינו, ושאנחנו מחליטים. זה מצריך אותנו להסכים להצטרף אל נהר החיים ולהשתלב בזרימתו. אחד מהעקרונות בויג'ננה יוגה, הוא הרפיית הגוף. אפשר לשים לב, איך כשאנחנו מרפות את הגוף, בתרגול או שלא בתרגול, דברים מתחילים לחזור למקום. אפשר להרגיש זאת ממש טוב בשרירי הפנים. אנחנו רגילות להחזיק את שרירי הפנים. רגילות ליצור הבעה. כשאנחנו מזמינות לשם הרפיה, אפשר פתאום להרגיש את הפנים משתנות. כשהכתפיים מרפות גם הן יכולות פתאום לחזור למקום, ויחד איתן גם הצוואר. יחד עם הרפיית הגוף מגיעה גם הרפיית התודעה. אפשר גם כאן לוותר על החזקות מיותרות. ומה הן ההחזקות האלה? אולי המחשבה שנחשבת כרגע. אולי התוכנית למחר. גם כאן אפשר להרגיש לפעמים, איך ויתור על ההחזקה יכול להחזיר דברים למקומם הנינוח. מתוך הנינוחות והמנוחה נגלות לנו איכויות אחרות. איכויות של קבלה, סבלנות, סיפוק. אליהן יצטרפו גם השמחה, הפרגון והחופש.

אני מצרפת הפעם את השיר "נוח" ששרים דיוואן הלב:

שיר שמאפשר גם מנוחה. אפשר לשכב ולשמוע כמה פעמים. להזין את המקום שבנו שמוכן לוותר רגע אל שליטה, ולהרפות לתוך האדמה ואל החיים עצמם. המנוחה הזו, ההרפיה, מתירה כל מיני פלונטרים בגוף, ומאפשרת לחיים לזרום דרכנו יותר בקלות, וגם משחררת פלונטרים בנפש שלנו. פלונטרים שנפתחים רק מעצם המנוחה.

#אמהות_קשובה #שירים_לדרך 2/21 #mindfullsongs #fallintolove


© 2019 by Ma'ayan Pearlman.