"באימון הפורמלי אנו נפגשים עם עצמנו: גופנו ותחושותינו, שכלנו ומחשבותיו ולבנו על סבך רגשתיו. מי שעולה כל יום על המזרן הוא זה שמכיל את כל אלה. עצם האימון הוא נטילת צעד לאחור, התרחקות מהיומיום המאפשרת לנו להתבונן פנימה, להתנקות מכל המיותר ולהתחבר עם מה שמעבר".
(אורית סן-גופטה, ספר היוגה הקטן).
לפעמים האימון מרגיש כמו מסאז' טוב. במקום ידיים חיצוניות לנו, יש עיניים המתבוננות פנימה, בתשומת לב, ומעסות מבפנים את הגוף.
אתמול מישהי תארה את התרגול כמאפשר הגעה לרמת התאים שבגוף. כלומר, אנחנו יכולים להגיע לכל מקום גם מבפנים. באמצעות העיניים הפנימיות האלה, המביטות בתשומת לב ורכות, אנחנו יכולים לאפשר התרווחות (והתרחבות) מחודשת. שחרור.
מוזמנים לשיעורים פרטיים, בהם נוכל להדגיש את תשומת הלב הזו בקצב המתאים לכם.
